המלון בו התאכסנו (לארה פיים) היה מפואר,
בריכה ענקית עם מפלסים, מדרגות, מפלים וגשרים, עיטורים ועיצובים מיוחדים בכל המלון, פאר ויופי שלא רואים בכל מקום.
אבל מלבד היופי לא היה בו הרבה, או יותר נכון - היה בו מעט; צוות גס רוח, אוכל לא טעים (הכל צף ברוטב שמנת או מיונז), ועוד…
בקיצור - אם אתם מתכננים חופשה בטורקיה, לא ממליץ לכם לנסוע למלון הספציפי הזה.
לפחות היה מה לצלם במלון, 
והפעם תקרת הלובי.
זה הפוסט האחרון על טורקיה, מהפוסט הבא חוזרים לארץ 
כמובן שמי שמגיע לאנטליה חייב ללכת ולראות את מפלי הדודן הנשפכים לים…
נהג המונית שהחזיר אותנו מהשוק עשה עצירה מבלי שביקשנו, הצביע על הצוק ואמר - good.
ירדנו וראינו את המפלים (את הטיפ שלו הוא הרוויח באותו הרגע).
כשצילמתי את המפלים קלטתי 2 דמויות מרוחקות במורד המפל, בבית לאחר העלאת התמונות למחשב "עשיתי זום" עליהם, מסתבר שאלה היו דייגים, כנראה שיש דגים בדודן…
והנה הזום על הדייגים:
פעמיים ביום כשישבנו על שפת הבריכה במלון בטורקיה נשמע רעש חזק של מסוק,
אותו מסוק היה נוחת על גגו של מלון דלפין השכן, ממנו היה יוצא גבר מבוגר חבוש בקסקט,
כשעתיים אח"כ אותו מסוק היה שב למקום כדי לאסוף אותו.
האם זה בעל מלון?
אולי אורח עשיר?
אולי מישהו אחר?
לא ידוע, כל מה שידוע לי הוא שהוא בא במסוק שצבוע בצבעי המלון ועוזב בו לאחר כשעתיים, מידי יום במשך שבוע…
תמונה נוספת מהשהות בטורקיה,
הפעם מהשוק "החדש" באנטליה, שוק באזור מתוחם ומבוטן שבכל החנויות שבו יש בדיוק את אותם המוצרים….
הייתי עם המשפחה כמה ימים באנטליה, טורקיה.
את רוב הזמן בילינו במלון והיינו עסוקים בלאכול לשתות ולרבוץ ליד הבריכה…
אז אין הרבה תמונות, אבל מה שבכ"ז צילמתי יועלה בימים הקרובים.
זהו צילום של מלון "דלפין" כפי שצולם ממרפסת החדר שלנו.
