פעמיים ביום כשישבנו על שפת הבריכה במלון בטורקיה נשמע רעש חזק של מסוק,
אותו מסוק היה נוחת על גגו של מלון דלפין השכן, ממנו היה יוצא גבר מבוגר חבוש בקסקט,
כשעתיים אח"כ אותו מסוק היה שב למקום כדי לאסוף אותו.
האם זה בעל מלון?
אולי אורח עשיר?
אולי מישהו אחר?
לא ידוע, כל מה שידוע לי הוא שהוא בא במסוק שצבוע בצבעי המלון ועוזב בו לאחר כשעתיים, מידי יום במשך שבוע…
תמונה נוספת מהשהות בטורקיה,
הפעם מהשוק "החדש" באנטליה, שוק באזור מתוחם ומבוטן שבכל החנויות שבו יש בדיוק את אותם המוצרים….
הייתי עם המשפחה כמה ימים באנטליה, טורקיה.
את רוב הזמן בילינו במלון והיינו עסוקים בלאכול לשתות ולרבוץ ליד הבריכה…
אז אין הרבה תמונות, אבל מה שבכ"ז צילמתי יועלה בימים הקרובים.
זהו צילום של מלון "דלפין" כפי שצולם ממרפסת החדר שלנו.
הלכנו לחגוג עם ההורים של האשה 30 שנות נישואים,
לאחותה היו את הצעצועונים האלה שלכל הבנות יש היום בפלאפון, היו נראים מבסוטים משהו…:)
אז שמתי אותם על מלחיה, אמרתי "לא לזוז" וצילמתי, התוצאה לפניכם.
על עמוד של חברת הכבלים בצומת הכניסה למושב,
הצרפתים בטח היו עושים מזה איזה מרק…איכס….
בדרך לעבודה כמידי בוקר הרכבת עוברת וגורמת לפקקי ענק,
לפחות יש מה לצלם.
והפקק השני בבוקר, המעלית שמגיעה אחרי כמה דקות טובות עוצרת בכל קומה וקומה שחס וחלילה לא נפספס שיש הרבה…
(אם רק מישהו היה טורח לנקות שם את המראות…)
בדרך לגן של הבן היום בבוקר,
ערמו את החציר.
כמובן שצילמתי 
כמו בכל שבת חיפשנו מה עושים עם הילדים (משבע בבוקר יש צעקות והשתוללויות בבית כך שלהישאר שם זה כמו לבלות סופ"ש בבית משוגעים).
האישהשתחיה אמרה שראתה פרסום באיזה אתר אינטרנט על קטיף פטל, ושבטח בגלל שהפרסום היחיד היה שם יהיה ריק ונחמד…
אספנו את הילדים ואת עצמנו, העמסנו על הרכב והופ לדרך.
בדרך ראינו בכל צומת פרסום על אותו קטיף
ריק ונחמד כבר לא יהיה, אבל יצאנו אז נמשיך…
ההנאה הגדולה שלי היתה כשבחניה האשה מצאה גרגיר חומוס, ועוד אחד, ועוד אחד, מסתבר ששדה הקוצים שמולנו הוא בעצם שדה של חומוס, ואין הנאה גדולה יותר לחובב חומוס שכמוני לראות איך הוא גדל…
וכמובן תמונות:
קרא את המשך המאמר וצפה בתמונות נוספות »
